המונח ״ריהוט כפרי״ בעייתי בפני עצמו. מה זה בעצם אומר? האם מדובר בכפר בגליל? בהוקאיידו המושלגת בצפון יפן? בכפר אנדלוסי בדרום ספרד? כולם כפרים ולכל אחד מהם סגנון משלו, אך שונה בתכלית השינוי מרעהו.
ובכל זאת, ״ריהוט כפרי״ הוא ביטוי עיצובי שצובר תאוצה ואהדה רבה בשנים האחרונות. הנה, סביר להניח שגם אתם הקשתם אותו בגוגל וכך מצאת את עצמכם בבלוג שלנו. אז אולי מן הראוי שתשאלו את עצמכם – מה אתם רואים בעיני רוחם כשאתם שומעים את המונח?
ננסה לעזור: ריהוט כפרי מאגד בתוכו סגנונות וניואנסים מרובים שתלויים בעיקר במיקום הגאוגרפי שממנו הריהוט הגיע. אז כן, יש ריהוט כפרי מהודו, כמו שיש מווייטנאם, טורקיה או שוויץ. הריהוט עצמו יראה כאמור שונה, בהתאם למקום מוצאו, אך בכל זאת ישנו קו מאחד שעובר.
באמירה כללית אפשר לומר שהריהוט הוא בקווים בסיסיים, ללא פיתוחים ודוגמאות רבות, שבו נעשה שימוש בצבעים לרוב רגועים וטבעיים. בספות, כורסאות וכריות, יעשה שימוש בבדים פרחוניים, מפוספסים או חלקים. לפעמים הריהוט הכפרי יזכיר לנו את ימים עברו, אולי את הבית של סבא וסבתא, ויעלה בנו תחושה נוסטלגית.
אולי זה עצם העניין, לא הנראות עצמה, אלא ההרגשה שעולה. הריהוט הכפרי מעורר בנו תחושות נעימות המתקשרות לנו עולם פשוט יותר, נאיבי יותר, שבו החיבור של האדם אל הטבע היה חזק וישיר. לא בכדי החומר הנפוץ ביותר בריהוט כפרי הוא עץ. בין אם טבעי, מעובד או צבוע, העץ ממשיך את המסורת, את הימים שעברו וחלפו. אך הכי חשוב, ריהוט כפרי זה כמו להרגיש שייך, להרגיש בבית, להרגיש נינוחות.
אצלנו, בטורקיז האוס, רוב הריהוט הכפרי הוא בסגנון אירופאי, ופריטים ייחודיים מהודו.
דוגמאות למוצרים –